תמיד אהבתי ליצור צעצועים ולאחרונה התחלתי ליצור כאלה המשלבים עץ ובד, שני חומרים שאני מאד אוהבת. יש נשים שאוהבות לקבל בגדים, תכשיטים וכו'. זה לא שאני לא אוהבת, אבל אני מעריכה במיוחד סוג אחר של מתנות שקבלתי לאחרונה מדודי בעלי: מקדחה חדשה, מקדחת אימפקט, מסור, מלטשת…. סוג של צעצועים חדשים שעוזרים לי מאד במלאכת העץ.
יצרנו אוהל, צעצועים לתינוקות ואז הגיע התור ל"תחנת הדמיון". הלל הבן הצעיר שלי מאד אוהב משחק דמיוני, וגם לעשות הצגות עם בובות. חשבתי שיהיה נחמד מאד ליצור לו צעצוע שיהיה תאטרון בובות מצד אחד וחנות מהצד השני. חנות כזו שתוכל לשמש במה למשחק דמיוני מגוון: פעם זה יהיה בית קפה, פעם סופר,פעם חנות תיקונים, פעם חנות ירקות ופירות וכו' וכו'. ישבתי וציירתי, יצרתי דגם קטן מקרטון. צבעתי אותו בצבעים שהיו לי בבית. זה מה שיצא:
ואז עשיתי חיפוש ב – pinterest, כדי לבדוק איזה מידות מתאימות למה שרציתי לבנות. ואז ראיתי ש"הרעיון שלי" כבר קיים בשטח. יש כאלה שנמכרים על ידי חברות מסחריות שבנוים על אותו עיקרון של משחק עם שתי פונקציות, דוכן ותאטרון בובות. ראיתי גם הרבה דברים דומים למה שחשבתי שנעשו על ידי הורים במקומות שונים בעולם ואז נתקלתי בדגם שהיה ממש דומה למה שדמיינתי, בבלוג של Rambling Renovators. ג'ן , בעלת הבלוג, יצרה תחנת דמיון עבור הבת שלה, שהייתה ממש דומה למה שאני תכננתי והיא עזרה לי בחישוב המידות. אימצתי רעיונות מעניינים מתוך הפרויקט שלה, והוספתי גם את החלק שלי. בבקר שישי אחד נסעתי עם דודי לאשדוד וקנינו את החומרים, ובאותו סוף שבוע התחלתי לעבוד על הפרויקט. כל המשפחה נרתמה למשימה.
לתחנת הדמיון שתי פונקציות: מצד אחד, אותו צבעתי בירוק, היא תאטרון בובות, עם וילון ולוח בו אפשר לכתוב את שם ההצגה. מהצד השני, אותו צבעתי בתכלת, היא חנות. על לוח גיר מעל החלון אפשר לרשום את סוג/שם החנות. יש גם לוח נוסף באחד הצדדים. אם זה בית קפה, אנחנו רושמים על הלוח את התפריט. על המדפים שמים מגש, צלחות, כוסות, קנקן עם קפה, דברי מאכל ועוד. אם זו חנות מכולת, אנחנו רושמים על הלוח שבצד את המחירים של הדברים שנמכרים בחנות, ושמים על המדפים פירות, ירקות, שימורים ועוד. כמובן שהכל "בכאילו". הלל אוהב לשחק גם בדואר חבילות, ואז מישהו בא לקחת חבילה שהגיעה אליו. האפשרויות הן רבות, הכל תלוי בדמיון.
אני נהניתי גם לקשט את התחנה, תפרתי וילון לתאטרון וסרגתי שרשרת דגלים לצד של החנות.
התחנה עשויה מעץ, וניתן לקפל את המדפים ואת הדלתות, כך שתתפוס פחות מקום כשלא משתמשים בה. אצלנו היא פתוחה והיא ממוקמת בחדר המשחקים תמיד מוכנה לשימוש.
התחנה מאפשרת פיתוח משחק דמיוני ומעודדת פעילות יצירתית, שכוללת הכנת אביזרים ועזרים למשחק. אם זה עבור התאטרון: ניתן להכין בובות כפפה, חפצים לתפאורה, כרטיסים ועוד. אם המשחק הוא בצד של החנות, אפשר לצור אין ספור דברים: חבילות, מכתבים, מוצרי מזון, כסף ועוד ועוד ועוד. לאלה שכבר יודעים לכתוב אפשר לתרגל את כישורי הכתיבה באמצעות הכנת תפריט, רשימת מוצרים עם מחירים , שם לחנות, שם להצגה, כרטיסים ועוד.
למשחק הדמיוני חשיבות רבה בהתפתחות הילדים, ולכן רצוי מאד לעודד אותו, יחד עם סוגים אחרים של משחק שגם הם חשובים. משחקי דמיון או "בכאילו" מהווים הזדמנות לשחזר חוויות שעובר הילד, לעבד דברים, להביע משאלות ותורם רבות להתפתחות הרגשית של הילד.
ערך נוסף של תחנת הדמיון שחשוב מאד בעיניי הוא שהיא מאפשרת הזדמנות לתקשורת בינאישית, המפגש בין מספר וקהל, בין מוכר וקונה, מלצר ולקוח במסעדה ועוד. במשחק הזה אנחנו יוצרים שיח הדדי, מתרגלים גם כישורי שפה ומיומנויות תקשורת.
לאחרונה תחנת הדמיון שלנו יצאה לטיול, בתפקידה כתאטרון בובות, במסגרת עבודתי בקידום בריאות של מכבי שירותי בריאות. הפעילות כללה הצגה ולאחר מכן פעילות יצירה הקשורה לתוכן ההצגה.
חשוב להדגיש את התרומה המשמעותית של פעילות עם תאטרון בובות עבור ילדים צעירים. מדובר בפעילות אהובה על חלק גדול מהילדים, היא מאפשרת הזדמנות של רגעי כיף והנאה. אם הילד הוא מי שעושה את ההצגה, הדבר תורם לביטחון העצמי שלו, לכישורי השפה והזיכרון שלו. הוא צריך להתארגן עם מספר דברים, להפעיל את ידיו…. בהחלט פעילות שמשלבת כישורים שונים ומגוונים. אם ההורה/מחנך הוא זה עושה את ההצגה, פעילות זו מאפשרת לעסוק בנושאים שונים בצורה עקיפה, וכך להעביר מסרים, לאפשר הזדהות. כך למשל, לעיתים קשה לשוחח עם ילדים על נושאים מסוימים. במקרה זה אפשר להעלות הצגה שמספרת דברים דומים למה שקורה לילד (הילד יכול להגיד "גם לי זה קרה"). למשל, אם הגננת ספרה לנו שהילד רב עם חבר שלו ואנחנו רוצים לשוחח איתו על זה, אפשר לספר סיפור על שני חברים, ולשאול את הילד: "מה נראה לך שהילד הזה יכול לעשות?" " איך הוא מרגיש?" וכו'. קל יותר לדבר על הדברים האלה כשמדובר במישהו אחר מאשר אם פונים ישירות לילד עצמו ושואלים אותו: "מה היית צריך לעשות?" "איך אתה מרגיש?"
אפשר לספר סיפורים מוכרים בהצגות, אך אפשר ואף רצוי להמציא סיפורים, לפי הצרכים , לפי הדמיון…. בתחנת הדמיון…הכל אפשרי!
מצב יצירתי 