למחזר את החשיבה

לרב כשאני חושבת על מיחזור, אני חושבת על מיחזור בקבוקים, להפוך שימורים לעציצים, להפוך בדים לחוטים. כמובן מיחזור בפחים ייעודיים ועוד.

לאחרונה גיליתי שעם קצת גמישות מחשבתית, אפשר גם למחזר דברים אחרים. אפשר למשל למחזר את הדעות שהיו לי לגבי כל מני דברים ולחשוב אחרת.

למה אני מתכוונת בטח תשאלו…. בבית יש לנו ממ"ד בקומת קרקע. מאז שעברנו לבית הזה, לפני כ – 12 שנה, זה היה חדר משחקים. ומדי פעם גם השתמשתי בו כחדר בו עשיתי אבחונים. חדר חמוד, עם שולחן קטן, מדף עם ספרי ילדים, לוח, ארון מעץ מלא צבוע בתכלת ובו הרבה משחקים. שטיח סרוג.

כשהדר גדל קיבל מחשב נייד ויותר מאוחר רצה מחשב נייח, מסתבר שמחשב נייד לא ממש מתאים לגיימינג. הוא שם אותו על שולחן הכתיבה שבחדר. והחדר המשיך לשמש כחדר משחקים אליו התווסף מחשב. אבל השנה, גם הלל ביקש מחשב, גם מחשב נייח. בעלי שאל אותי – איפה נשים שני מחשבים? ואז חשבנו על פתרון: בעלי בנה לילדים שולחן ארוך עם מספיק מקום לשני מחשבים ואפילו מקום באמצע לשיעורים וכך החדר הילדותי והחמוד הפך ל"חדר גיימינג". הילדים היו מאושרים.

עד שיום אחד בהיר צץ לי רעיון: למעלה יש את החדר השינה של הילדים, ולידו חדר נוסף, אני קראתי לו תמיד "חדר משפחה", אם כי היה בעיקר "חדר בלגן". היה בו מכשיר כושר, מיטה לאורחים, ערימות בגדים לקיפול ועוד כל מני דברים. חדר גדול יחסית. ויותר גדול מחדר השינה של הילדים. והעיקר: החדר למעלה. יש לזה הרבה יתרונות: קודם כל חשבתי על כך שאוכל לקבל בחזרה את הממ"ד כחדר עבודה בשבילי. דבר נוסף, הילדים שלי הרבה פעמים חוששים לעלות לבד למעלה, בעיקר כשחושך בחוץ, וחשבתי שאם הדבר שגורם להם להכי הרבה מוטיבציה (המחשב כמובן) יהיה למעלה, סביר להניח שיעלו. כי אני מאמינה מאד בגורם המוטיבציה. וכמובן, ולא פחות חשוב, חדר מחשבים למעלה = שקט למטה.

בעוד אנחנו מודדים שולחנות, ודלתות ועוד ועוד, וחושבים איך נצליח להעלות את השולחן הארוך של המחשבים לקומה השנייה, בעלי חשב על רעיון: למה שלא נעביר את חדר השינה של הילדים לחדר המשפחה וכך יהיה להם הרבה מקום, יהיה להם הרבה יותר נוח. הייתה התנגדות מסוימת של בני הגדול, אבל בסוף הסכים.

וכך עשינו. בחדר משפחה הייתה כבר מיטה יפה , הוספנו עוד אחת. סדרנו להם שם כל מה שהם רגילים: טלוייזה,ומדפים לדברים שלהם ובחדר השני מיקמנו את השולחן – שהעלנו עם חבל דרך החלון במצבע לא פשוט-, את מכשיר הכושר ושידה קטנה. נשארה לנו מיטה שלא היה צורך בה יותר, והחלטנו להשתמש בעצים שלה להכנת שולחן כתיבה לילדים אותו שמנו בחדר השינה שלהם. ועוד מסגרתי להם עם העצים של המיטה פוסטר שכבר חיכה למסגור מספר שנים… הייתה גם שידת החתלה שקנינו לפני 13 שנה(!). שידה איכותית, מעץ מלא. היא עברה כמה גלגולים, אחרי שהילדים גדלו עברה לחדר המשפחה כשידה למשחקים ותחפושות, ועכשיו לא ידעתי מה אעשה איתה. פתאום חשבתי על רעיון: החלפתי את הידיות והעברתי אותה לחדר השינה שלי ושל בעלי כשידת טלויזיה. וזה הרגיש כל כך נכון, כל כך מתאים. האושר הזה של למחזר רהיט שיש לו סיפור לספר על עבר מפואר ולתת לו חיים חדשים בעייני זה נפלא. השידה שהייתה לפני כן בחדר שלנו עברה לחדר גיימינג/חדר כושר. גם מחזרנו את החדרים, וגם את הרהיטים.

עדיין לא סיימנו, עכשיו צריך לסדר עוד הרבה דברים, כולל הממ"ד. מה שנחמד בכל הסיפור הזה, זה שהרבה פעמים אנחנו רגילים לדברים מסוימים, חלוקת החדרים בבית למשל, ולא תמיד החלוקה נכונה, או נוחה, אבל קשה לשנות. לפעמים זה עניין "היסטורי". אולי פעם זה התאים ואולי עכשיו פחות. אם נהיה פתוחים לשינויים, אפשר לפעמים למצוא סידור טוב יותר עם אותם דברים שכבר יש לנו בבית: חדרים ורהיטים. על הדרך נהננו מפרוייקט משפחתי שכלל יצירה משותפת.

וההנחה שלי הוכיחה את העצמה. הם עולים למעלה בלי בעיה. כולם מרוצים!

מיחזור רהיטים ועץ של רהיטים